מחלת גרייבס

הגיל כגורם מכריע להישנות מחלה במטופלים עם מחלת גרייבס

במחלת גרייבס הגיל מהווה גורם מכריע בהשפעה של רמות הנוגנדים לקולטן להורמון התריס על תפקוד בלוטת התריס והסיכון להישנות המחלה. רמות נוגדנים היוו נבא יותר טוב להישנות או ביטוי רמות הורמון התריס במטופלים צעירים

20.06.2019, 17:34

לנוגדנים לקולטן להורמון התריס (Thyrotropin Receptor Antibodies - TRAbs) תפקיד מרכזי במחלת גרייבס. עם זאת, הגורמים שמשפיעים על ביטוי נוגדנים אלו והקשר שלהם לביטוי הורמון התריס והישנות של מחלת גרייס אינם ידועים.

מחקר זה היה מחקר עוקבה במרכז אנדוקריני באנגליה. 384 מטופלים עם מחלת גרייבס ומדידות בסיס של רמות נוגדנים השתתפו במחקר הקשר בין נוגדנים להורמון תריס והסיכוי להשנות. הקשרים נבדקו דרך ניתוחי רגרסיה לינארית ומודל COX שעברו תקנון לערפלנים אפשריים.

נוגדנים לקולטן להורמון התריס היו קשורים באופן בלתי לינארי לרמות הורמון התריס שהתבטאו בעקומה עם שיפוע חיובי תחילי ולאחר מכן התיישרות  (p<0.0001). רמות גבוהות יותר של נוגדנים היו קשורות בסיכויים משמעותיים יותר להישנות (יחס הסיכונים 1.05, רווח בר-סמך 95%: 1.02-1.08 לכל עלייה של 1 יח'/ליטר של נוגנדים). קשרים אלו תוקננו לגיל, גזע, עישון ורמות Thyroid Peroxidase אך לא למין.  במטופלים צעירים יותר, רמות הולכות ומתגברות של נוגדנים היו קשורות ברמות גבוהות יותר של הורמון תריס וסיכון גבוה יותר להישנות (יחס הסיכונים 1.13, רווח בר-סמך 95%: 1.04-1.23 לכל עלייה של יחידה).

במטופלים מבוגים יותר, נוגדנים לא היו קשורים ברמות של הורמון תריס או בסיכון להישנות (יחס הסיכונים 0.99, רווח בר-סמך 0.93-1.05 לכל עלייה של יחידה).

מקור: 

Bano A. et al (2019). The Journal of Clinical Endocrinology & Metabolism, Volume 104, Issue 5, Pages 1378–1385;

נושאים קשורים:  מחלת גרייבס,  הישנות,  מחקר עוקבה,  מחקרים
תגובות