מחקרים

היעילות והבטיחות של מעכבי HER2 עם או ללא פרטוזומאב לטיפול בסרטן שד

הוכח כי לטיפול עם טרסטוזומאב או טרסטוזומאב אמנטזין בשילוב עם פרטוזומאב ישנה עליונות על מתן הטיפול ללא פרטוזומאב, הן מבחינת תגובה פתולוגית מלאה והן מבחינת שרידות ללא התקדמות המחלה

26.01.2020, 12:28

טיפול דואלי עם נוגדי-HER2י(Human Epidermal Growth Factor Receptor 2), בעיקר פרטוזומאב עם טרסטוזומאב ודוסטקסל, הראה תוצאות מבטיחות במטופלות עם סרטן שד חיובי ל-HER2. למרות זאת, עדיין קיימת מחלוקת האם המינון, היעילות והבטיחות של טיפול זה שונים מאלו של טיפולים דואליים אחרים, עם נוגדי HER-2 המבוססים על פרטוזומאב. סקירה שיטתית נערכה על מנת להעריך את היעילות והבטיחות של טיפול עם טרסטוזומאב או טרסטוזומאב אמנטזין בשילוב עם פרטוזומאב, עם או ללא כימותרפיה. זאת בהשוואה לאותו טיפול ללא הוספת פרטוזומאב, במטופלות עם סרטן שד חיובי ל-HER2.

חיפוש מקיף בוצע על מנת לזהות מחקרים מתאימים, שבדקו את היעילות והבטיחות של טיפול עם טרסטוזומאב או טרסטוזומאב אמנטזין, עם או ללא כימותרפיה, בשילוב טיפול עם פרטוזומאב. המחקרים המתאימים היו מחקרים שהשוו את הטיפול המשולב לטיפול ללא הוספה של פרטוזומאב. התוצאים הראשוניים שנבדקו היו תגובה פתולוגית מלאה, חציון שרידות ללא התקדמות המחלה ושרידות כללית. התוצא השניוני שנבדק היה בטיחות. כמו כן, בוצעה אנליזה של תת-קבוצה שהדגימה תגובה פתולוגית מלאה לפי סטטוס הקולטן ההורמונלי. כל האנליזות בוצעו באמצעות STATA 11.0.

26 מחקרים (9,872 מטופלים) נמצאו. במסגרת הטיפול הניאו-אדג'ובנטי, טיפול עם טרסטוזומאב או טרסטוזומאב אמנטזין בשילוב עם פרטוזומאב, עם או ללא כימותרפיה, שיפר משמעותית את התגובה המלאה הפתולוגית (יחס הסיכויים = 1.33; רווח בר-סמך 95%, 1.08-1.63; P=0.006). במסגרת הטיפול שניתן לגרורות, טיפול עם טרסטוזומאב או טרסטוזומאב אמנטזין בשילוב עם פרטוזומאב, עם או ללא כימותרפיה, שיפר משמעותית את השרידות ללא התקדמות המחלה (יחסי סיכון = 0.75; רווח בר-סמך 95%, 0.68-0.84; P<0.001). כמו כן, נצפתה מגמה לכיוון שרידות כללית טובה יותר, אך ללא מובהקות סטטיסטית (יחסי סיכונים= 0.81; רווח בר-סמך 95%, 0.64-1.03; P=0.082). אנליזה של תת-קבוצה ספציפית חשפה כי במטופלות עם סרטן חיובי ל-HER2 ללא ביטוי של קולטנים הורמונליים, שקיבלו טיפול עם טרסטוזומאב או טרסטוזומאב אמנטזין בשילוב עם פרטוזומאב, עם או ללא כימותרפיה, נצפה השיפור הגדול ביותר בשיעורי התגובה הפתולוגית המלאה. פריחה, שלשול, דימום מהאף, דלקת בריריות ואנמיה נצפו בתכיפות יותר גבוהה במטופלות שקיבלו טיפול עם טרסטוזומאב או טרסטוזומאב אמנטזין בשילוב עם פרטוזומאב, עם או ללא כימותרפיה. זאת בהשוואה לאותו טיפול ללא פרטוזומאב. לעומת זאת, כאבי שרירים היו פחות שכיחים במטופלות אלו (יחס סיכויים=0.91; רווח בר-סמך 95%, 0.82-1.01; P=0.072) ולא נמצא הבדל משמעותי ברעילות הלבבית בין שני הטיפולים (יחס סיכויים=1.26; רווח בר-סמך 95%, 0.81-1.95; P=0.309).

המטא-אנליזה שנערכה הוכיחה שטיפול עם טרסטוזומאב או טרסטוזומאב אמנטזין בשילוב עם פרטוזומאב, עם או ללא כימותרפיה, הראה עליונות על מתן אותו טיפול ללא פרטוזומאב. זאת כאשר נבחן כטיפול (נאו)אדג'ובנטי לסרטן שד חיובי ל-HER2. כמו כן, הוכח כי טיפול זה מעלה את הסיכון לתופעות לוואי מקובלות ונסבלות (פריחה, שלשול, דימום מהאף, דלקת בריריות ואנמיה).

מקור: 

Chen S. et al. (2019) BMC Cancer. 19, 973

נושאים קשורים:  מחקרים,  פרטוזומאב,  פרג'טה,  טיפול משלים,  טיפול ניאו-אדג'ובנטי,  טרסטוזומאב