מחקרים - נגיף הקורונה

קוקטייל נוגדנים טבעי לחולי קורונה פותח באוניברסיטת תל אביב

החוקרים הוכיחו את אפקטיביות קוקטייל הנוגדנים שנלקחו מדמם של חולי קורונה קשים בתרביות תאים במעבדה | התרופה עשויה לשמש כתרופת מנע לאוכלוסיות בסיכון

ד"ר נטליה פרוינד, אוניברסיטת תל אביב. "מאחר שנוגדנים אלה יציבים בדם, כל זריקת מנע כזאת תספק הגנה מפני הדבקה בקורונה"

צוות חוקרים מאוניברסיטת תל אביב ומבתי החולים איכילוב וקפלן ובשיתוף עמיתים מאוניברסיטת בר אילן ואוניברסיטת קליפורניה בסן דייגו, דיווח בסוף השבוע לאתר biorixiv, שבו מתפרסמים ממצאי מחקר בטרם עברו ביקורת עמיתים, כי עלה בידם לרצף אלפי נוגדנים המיוצרים בתגובה להדבקה בחולי קורונה בישראל.

החוקרים הצליחו לבודד ולאפיין שישה נוגדנים שנלקחו מדמם של שני חולים קשים ולהוכיח כי קומבינציות של שלושה נוגדנים בכל פעם עשויות להוות קוקטייל תרופתי יעיל נגד קורונה ולהעניק הגנה טבעית מפני הדבקה למשך מספר שבועות, אולי אפילו עד מספר חודשים.

לחוקרים התברר כי מקור יכולת הנטרול בדמם של החולים הקשים הוא כמה סוגי נוגדנים התוקפים בו זמנית אזורים שונים על גבי נגיף הקורונה וכי אותו קוקטייל יעיל מאוד בנטרול הנגיף. יודגש: החוקרים הוכיחו את אפקטיביות קוקטייל הנוגדנים בתרביות תאים במעבדה. כעת המחקר יעבור לשלב ניסוי בבני אדם שצפוי להימשך כמה חודשים.

העבודה נעשתה במעבדה לחקר נוגדנים אנושיים של ד"ר נטליה פרוינד, יחד עם הדוקטורנט מיכאל מור, מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב והדו"ח על המחקר נשלח לפרסום ב-PLOS Pathogens.

עבודת המחקר החלה באפריל עם פרוץ המגיפה בישראל.  ד"ר פרוינד וצוותה גייסו 18 משתתפים מבין חולי הקורונה הראשונים בארץ – עשרה מהם א-סימפטומטיים או עם סימפטומים קלים מאוד ושמונה חולים קשים שנזקקו לאשפוז ואף להנשמה בבתי החולים איכילוב וקפלן. כל החולים במחקר זה החלימו.

ד"ר פרוינד מסרה הבוקר: "ביקשנו להבין את התגובה הנוגדנית שמתפתחת בעקבות הדבקה בנגיף. בין היתר רצינו לראות אם יש הבדל בין החולים הקלים והקשים בפיתוח נוגדנים שיגנו עליהם מפני הדבקה שנייה, הן בכמות הנוגדנים והן באיכותם. לשם כך ריצפנו אלפי נוגדנים מדמם של כל המשתתפים. שיבטנו אותם במעבדה ובדקנו אילו נוגדנים יעילים בנטרול הנגיף.

"מצאנו הבדל סטטיסטי מובהק ביכולת הנוגדנים לנטרל את נגיף הקורונה בין שתי קבוצות המשתתפים במחקר: רק חלק קטן מהחולים הקלים פיתחו תגובה נוגדנית מנטרלת כנגד הנגיף ובחלק מהמקרים לא פיתחו כלל נוגדנים.

"לכן", הסבירה ד"ר פרוינד, "ניתן לשער כי אנשים שנדבקו בנגיף ולא חלו, או חלו במחלה קלה ביותר, יכולים אולי להידבק שוב. לעומתם, בדמם של כל החולים הקשים נמצאו נוגדנים מנטרלים שכנראה יגנו עליהם מפני הדבקה שנייה – גם אם עדיין לא ברור כמה זמן הנוגדנים הללו נשארים בדם, כלומר האם ההגנה היא ארוכת טווח".

בשלב השני במחקר נלקחו כל הנוגדנים שרוצפו והצוות ניסה לבודד את הנוגדנים הספציפיים שלא מאפשרים לנגיף להיקשר לתא ולהשתכפל בתוכו. צוות החוקרים הודיע כי הצליח לבודד שישה נוגדנים שונים משני חולים קשים ולהוכיח שהם יעילים הן לשם טיפול בנגיף והן למניעת הדבקה.

ד"ר פרוינד: "אלה הם שישה נוגדנים שונים הנקשרים לאזורי מטרה שונים על גבי הנגיף. אין פה מנגנון אחד. יחד, הנוגדנים הללו מזהים נקודות תורפה שונות בנגיף, נקשרים אליהן וכך מנטרלים אותו. את קוקטייל הנוגדנים בדקנו בתרביות תאים על הנגיף החי עצמו. ראינו שהנוגדנים נקשרים לנגיף באופן שלא מאפשר לו להיכנס לתא. הקוקטייל הזה יכול בעתיד לשמש כתרופה למי שכבר נדבק וחלה בקורונה, בדומה לקוקטייל הנסיוני שניתן לנשיא ארה"ב אבל גם למניעת הדבקה ראשונית באוכלוסיות שבסיכון וצוותים רפואיים –  עד שיפותח החיסון המיוחל.

"צריך להבין: לא אנחנו פיתחנו את הקוקטייל - הוא למעשה פותח טבעית על ידי המערכת החיסונית של החולים, כך שהוא בטוח לשימוש. מאחר שנוגדנים אלה יציבים בדם, כל זריקת מנע כזאת יכולה לספק הגנה מפני הדבקה בקורונה לפרק זמן של מספר שבועות, אולי אפילו מספר חודשים".

בשלב הבא, כאמור, ייבדק הקוקטייל בבני אדם. על ממצאי המחקר הוגשה כבר בקשה לקבלת פטנט.

בעבודת המחקר שותפו: ד"ר דוד חגין מהמחלקה לאימונולוגיה בבית החולים איכילוב וד"ר אורן צמחוני מנהל היחידה למחלות זיהומיות מבית החולים קפלן. ריצוף התאים החיסוניים של החולים נערך בשיתוף עם חברת הסטארטפ הישראלית immunai וד"ר גור יערי מאוניברסיטת בר אילן.

אפיון הנוגדנים נעשה בשיתוף עם פרופסור ג'וני גרשוני וד"ר אורן קובילר מאוניברסיטת תל אביב. מבחני נטרול נגיף-הדמה נערכו בשיתוף עם ד"ר מיטל גל-תנעמי וד"ר משה דסאו מהפקולטה לרפואה בגליל של אוניברסיטת בר אילן. מבחני נטרול הנגיף החי נערכו בשיתוף עם ד"ר בן קרוקר מאוניברסיטת קליפורניה, בסן דייגו.

נושאים קשורים:  נוגדנים,  תרופה לקורונה,  חדשות,  מחקר ישראלי,  ד"ר נטליה פרוינד,  קורונה
תגובות
אנונימי/ת
12.10.2020, 23:39

הוא אשר אמרתי חלבון ה-S משנה את מבנהו בצורה דינמית כידוע - שינוי זה כפול מספר הקוצים נותן יכולת חדירה פנומנאלית לוירוס ולכן רק נוגדנים ספציפיים שונים בקומבינציה אחת בעירוי יכולים לעצור את חדירת הווירוס, ועדיין יכולים להיות לנו הפתעות