ידוע כי כימותרפיה במינון גבוה בשילוב עם השתלת מח עצם עצמית, מהווים טיפול קונסולידציה בחולי מיאלומה ולימפומה חוזרת. כמו כן, ידוע כי ויטמין D משפיע בזמן החלוקה וההתמיינות של תאי גזע המטופואטיים, כמו גם באינטראקציות עם מערכת החיסון. המחסור בוויטמין D הינו תופעה שכיחה בקרב חולים עם ממאירות המטולוגית, אך הרלוונטיות הפרוגנוסטית שלו לאחר השתלת מח עצם עצמית נותרת לא ברורה.
עוד בעניין דומה
החוקרים בחנו את ההשפעה של רמות ויטמין D בסרום, בחולים עם לימפומה ומיאלומה שעברו השתלת מח עצם עצמית, על ההישרדות ללא התקדמות של המחלה וההישרדות הכוללת. הם חילקו את החולים (183) לשתי קבוצות: 81 (44%) נבדקים עם רמות ויטמין D של פחות מ-52 ננו-מול/ליטר ו-102 (56%) נבדקים עם רמות ויטמין D של 52 ננו-מול/ליטר או פחות במועד ההשתלה.
החוקרים מצאו כי רמות ויטמין D נמוכות מ-52 ננו-מול/ליטר היו קשורות להישרדות טובה יותר ללא אירועים (P = 0.0194) והישרדות כוללת טובה יותר (P = 0.011). כמו כן, בעת הערכה של חולי מיאלומה בלבד, נמצא כי לחולים עם רמות ויטמין D נמוכות יותר (52 ננו-מול/ליטר או פחות) היה שיעור הישרדות ללא אירועים נמוך יותר (P = 0.0412) והישרדות כוללת נמוכה יותר (P = 0.049). לבסוף, כאשר ביצעו אנליזה רבת-משתנים, דיווחו באופן עקבי כי רמות ויטמין D שונות קשורות באופן מובהק להישרדות הכוללת (P = 0.0167), גם כאשר בוצע ריבוד של החולים לקבוצות, לפי רמות ויטמין D של 52 ננו-מול/ליטר או פחות ויותר מ-52 ננו-מול/ליטר (P=0.0421).
החוקרים הגיעו למסקנה כי רמות נמוכות של ויטמין D בסרום בחולי מיאלומה ולימפומה, שמקבלים טיפול עם כימותרפיה במינון גבוה ועוברים השתלת מח עצם עצמית, קשורות לתוצאים נחותים יותר. הם סבורים כי יש מקום להצדיק תיקון של רמות ויטמין D אצל חולים לפני ביצוע השתלת מח עצם.
מקור:
Eicher, F. et al. Haematological Oncology 2020; 38(4); 523-530. https://doi.org/10.1002/hon.2774