מטרת המחקר הייתה לקבוע האם ניתן להעביר ביצוע MRI כמותי מתקדם אל מחוץ למרכזים רפואיים אקדמיים גדולים מוכווני מחקר למרפאות הקהילה על מנת לנבא תגובה פתולוגית מלאה (Pathological Complete Response - pCR) לטיפול ניאואדג'ובנטי (Neoadjuvant Therapy - NAT) במטופלות עם סרטן שד מקומי מתקדם.
עוד בעניין דומה
למחקר גוייסו מטופלות עם סרטן שד בשלב 2 או 3 (n=28). מטופלות אלו עברו בדיקות MRI מסוג Dynamic Contrast Enhanced (DCE) ו-Diffusion Weighted (DW) בארבע הזדמנויות במהלך NAT. הערכה של חדירות ופרפוזיה של כלי הדם, בוצעה בעזרת קצב מעבר נפחים (Ktrans) על פי המודל של פטלק, וחושבה על בסיס המידע מבדיקת DCE-MRI. הערכות צפיפות התאים, הוערכה על פי מקדם הדיפוזיה הנראה (Apparent Diffusion Coefficient - ADC), וחושבה על פי המידע מבדיקת DW-MRI. נפח הגידול חושב על בסיס סגמנטציה חצי-אוטומטית בשילוב עם Ktrans ו-ADC על מנת להשיג מידע על זרימת דם וצפיפות התאים בגידול. שיעור השינויים במאפיינים הכמותיים בכל בדיקת MRI חושב והושווה לתגובה פתולוגית בעת ביצוע הניתוח. דיוק הניבוי של כל מדד על פי בדיקת MRI בנקודות זמן שונות כומת בעזרת עקומות ROC.
תוצאות המחקר הדגימו כי גודל הגידול ומאפייני MRI כמותי היו זהים בין קבוצת הנשים שהשיגו תגובה פתולוגית מלאה (n=8) לבין קבוצת הנשים שלא (n=20). מטופלות שהשיגו pCR הדגימו ירידה משמעותית יותר לאחר סבב אחד של NAT בנפח וצפיפות התאים בהשוואה לאלו שלא השיגו pCRי(p < 0.05). בעת ביצוע בדיקות ה-MRI השלישי והרביעי, השינויים בנפח הגידול, Ktrans, ADC, צפיפות התאים וזרימת הדם בגידול בהשוואה למצב טרם הטיפול היו גדולים באופן מובהק (p < 0.05) בקבוצה שהשיגה pCR לעומת אלו שלא.
מסקנת החוקרים הייתה כי ניתן ליישם ניתוח נתונים כמותיים מבדיקות DCE-MRI ו-DW-MRI במתאר הקהילתי על מנת להעריך באופן מדוייק את הסיכוי לתגובה פתולוגית של גידולי שד לטיפול ניאואדג'ובנטי. אפשרות לביצוע בדיקות MRI כמותי במתאר הקהילתי מאפשר התחשבות במדדים אלו במהלך הטיפול השגרתי מסוגל להעלות את מספר המרפאות הקהילתיות שיכולות להשתתף במחקרים של תרופות חדשות בהם נדרש לבצע בדיקות MRI כמותי.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
