מטרת המחקר הייתה לבחון את הקשר בין שינויים בריכוזים של VEGF (Vascular Endothelial Growth Factor), אינטרלוקין 5 (IL-5), IL-6,י IL-8, ו-IL-17 בדם פריפרי של מטופלות עם סרטן שד לבין משמעותם וערכם הקליני בסיווג סרטן שד והערכת פלישה גרורתית.
עוד בעניין דומה
בין התאריכים ספטמבר 2021 עד אפריל 2022 גוייסו מהמרכז הרפואי האוניברסיטאי מספר 2022 ב-Chongqing 60 נבדקות עם סרטן שד מועמדות לטיפול ניתוחי- לצורך קבוצת המחקר, ועוד 30 נבדקות עם מחלת שד שפירה- לצורך קבוצת מקרי ביקורת. דגימות דם ורידיות נאספו במעמד האשפוז ושבוע לאחר ניתוח על מנת לקבוע את ריכוז סמנים אלו בסרום. החוקרים השתמשו במבדקים על שם וילסון וספירמן על מנת לקבוע האם יש אינטראקציה בין הסמנים השונים ובינם לבין המאפיינים הקליניים והפתולוגיים של הנבדקות.
על ידי ניתוח נתונים ממטופלות עם מחלות שד שפירות וממאירות החוקרים מצאו מתאם בין רמות בסרום של IL-6,יIL-17 ו-VEGF לבין סרטן שד. השטח שתחת העקומה עבור כל אחד מהמאפיינים הללו עמד על 0.649, 0.734 ו-0.656 (p<0.05), בהתאמה. הודגמו הבדלים מובהקים בין רמות בסרום של IL-17 ו-VEGF בסיווגים מולקולריים שונים של סרטן שד (p=0.008, p=0.004 בהתאמה). במטופלות עם סרטן שד חיובי לקולטני HER-2 או סרטן שד שלילי לשלושת הקולטנים הודגמו רמות גבוהות בסרום של IL-17 ו-VEGFי(p<0.05).
לא נמצא מתאם בין רמות בסרום של הציטוקינים השונים שנבחנו לבין פיזור גרורתי של סרטן שד לקשריות לימפה או לדרגה על פי TNM (Tumor, Node, Metstasis). בנוסף, עבור מטופלות עם סרטן שד שעברו טיפול ניתוחי, נמצא כי רמות בסרום של VEGF לאחר הניתוח היו נמוכות בהשוואה לרמותם בסרום לפני הניתוח (p<0.05) ואילו רמות בסרום של IL-6 היו גבוהות יותר לאחר הניתוח בהשוואה לרמותם בסרום טרם הניתוח (p<0.05).
מסקנת החוקרים הייתה כי רמות של IL-6,יIL-17 ו-VEGF נמצאים במתאם חזק להתפתחות של סרטן שד ואלו יכולים להוות סמני ייחוס שימושיים באבחנה של סרטן שד. בנוסף, לאחר ניתוח עבור סרטן שד רמות בסרום של VEGF יורדות ושל IL-6 עולות בהשוואה לרמותם לפני הניתוח ועל כן יכולות לשמש כסמנים למעקב אחרי הניתוח. לעומת זאת, רמות בסרום של IL-5 ו-IL-8 לא נמצאו במתאם עם סרטן שד במסגרת מחקר זה, ועל כן ראוי לבצע מחקרי המשך לבחינת הקשר בינם לבין סרטן שד.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
