לראשונה בישראל: מודל גנטי חישובי מנבא סיכון גנטי מוגבר לסרטן השד

חוקרים באוניברסיטת תל אביב פיתחו, לראשונה בישראל, מודל חישובי שמאפשר לנבא סיכון גנטי של כל אישה ללקות בסרטן השד על סמך הפרופיל הגנטי שלה. החוקרים התבססו על מחקר בינלאומי רחב היקף שכלל נתונים גנומיים של כרבע מיליון נשים (חולות בסרטן שד ובריאות) ויישמו את ממצאיו על כ-2,000 נשים ישראליות.

"השיטה שלנו", אומרים החוקרים, "תאפשר למערכת הבריאות לעבור למדיניות גילוי מוקדם מותאמת אישית, כאשר מי שתזוהה כמצויה בסיכון גבוה תיבדק מגיל צעיר יותר ובתכיפות גבוהה יותר. מיקוד בדיקות הסקר באמצעות המודל עשוי להציל חיים תוך חיסכון במשאבי מערכת הבריאות".

המחקר הובל על ידי הדוקטורנט חגי לוי בהנחיית פרופ' רני אלקון מהמחלקה לגנטיקה מולקולרית של האדם וביוכימיה בבית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, ופרופ' רון שמיר מבית הספר למדעי המחשב. המחקר בוצע בשיתוף עם פרופ' שי כרמי מהאוניברסיטה העברית, עם המחלקה לרפואה מותאמת אישית גנומית במערך החדשנות של שירותי בריאות כללית בראשות פרופ' שי בן-שחר ועם ד"ר נעמה אלפנט מהמרכז הרפואי הדסה.

פרופ' אלקון מסביר שבשנת 2003 הושלם הריצוף של הגנום האנושי, שיצר הזדמנויות חדשות לשיפור ברפואה, עם דגש על רפואה מותאמת אישית, מתוך מטרה שככל שנדע לזהות שאדם מסוים מועד גנטית ללקות במחלה מסוימת, כך נוכל לנקוט בצעדי מניעה מתאימים. מאז הושקע מאמץ מחקרי נרחב כדי לזהות שוני גנטי בין בני אדם, שעשוי להעיד על מוּעדוּת גנטית למחלות ספציפיות, בעיקר הנפוצות שבהן - סרטן, מחלות לב, סוכרת, סכיזופרניה, אלצהיימר, ועוד.

מחקרים מסוג זה, המכונים GWASי- Genome-wide Association Studies, משווים בין גנומים של אנשים חולים ובריאים ומאתרים מאות וריאנטים גנטיים שהימצאותם מעלה את הסיכון ללקות במחלה הנחקרת. כל וריאנט בפני עצמו מגדיל את הסיכון במידה קטנה מאוד, אך כאשר מצטברים בגנום של אדם מסוים מספר משמעותי של וריאנטים רלוונטיים, הסיכון שלו לחלות עולה בצורה משמעותית.

המחקרים הללו מעניקים "ציון סיכון גנטי" לכל משתתף. הציונים של מדגם גדול מסתדרים בדרך כלל בהתפלגות פעמון: רוב האוכלוסיה נמצאת באמצע, ובשני הקצוות מצויים אנשים בסיכון גבוה או נמוך במיוחד ללקות באותה מחלה. האתגר של הרפואה הוא לזהות מראש את אותם אנשים שיש להם נטייה גנטית גבוהה לחלות, בעיקר במחלות הניתנות למניעה או לגילוי בשלבים מוקדמים.

המחקר הנוכחי התבסס על הממצאים של מחקר GWAS בינלאומי ענק שזיהה וריאנטים גנטיים הקשורים לסרטן השד על ידי ניתוח הפרופילים הגנטיים של כ-130,000 חולות סרטן שד מעשרות מרכזים רפואיים באירופה ובארה"ב, לצד כ-100,000 נשים בריאות ששימשו כקבוצת ביקורת.

צוות החוקרים ביקש לבדוק אם ממצאי המחקר הבינלאומי יכולים לשמש לניבוי אמין של סיכון לסרטן השד בקרב המשתתפות הישראליות – מדגם של כ-1,000 חולות וכ-1,000 נשים בריאות, אשר נאסף על ידי פרופ' גד רנרט מהמרכז הרפואי כרמל. "בחרנו במחלה הזאת כיוון שאם מתגלה אצל אישה נטייה גנטית לסרטן השד, יש מה לעשות! גילוי מוקדם עשוי להציל חיים", מדגיש פרופ' אלקון.

החוקרים בנו מודל חישובי גנטי לניבוי הסיכון של המשתתפות הישראליות: הם חישבו לכל אישה "ציון סיכון גנטי" וחילקו את המשתתפות לעשירונים על פי ציון הסיכון שקיבלו. הממצאים העלו שלנשים בעשירון העליון של הציון שחושב על ידי המודל יש סיכוי גבוה פי ארבעה לחלות בסרטן השד בהשוואה לנשים שבעשירון התחתון. במילים אחרות: לציון הסיכון הגנטי יש יכולת ניבוי משמעותית לסיכון לסרטן השד בקרב האוכלוסיה שנבחנה. החוקרים איששו את ממצאיהם על מדגם נוסף של חולות סרטן שד שנאסף על ידי רופאים-חוקרים במחלקות האונקולוגית והגנטית במרכז הרפואי הדסה.

פרופ' אלקון מסכם: "המחקר שלנו העלה שכבר היום יש בידינו כלים לזהות, על סמך הפרופיל הגנטי, נשים ישראליות עם סיכון מוגבר לחלות בסרטן השד. על פי ציון הסיכון מתאפשר להמליץ לנשים המצויות בסיכון גבוה לסרטן השד להתחיל בדיקות סקר לגילוי מוקדם מגיל צעיר יותר ובתכיפות גבוהה יותר. מדיניות כזאת עשויה להציל חיים ולאפשר שימוש יעיל יותר במשאבי מערכת הבריאות. אנחנו מקווים שהתוצאות המבטיחות יובילו לשימוש קליני בשיטת הניבוי שפיתחנו וישפרו את הגילוי המוקדם של מחלה זו".

קבוצת המחקר מתחילה כעת במחקר המשך, בשיתוף עם פרופ' רינת ירושלמי, מנהלת היחידה לאונקולוגיה של השד בבית החולים בילינסון. המחקר יתמקד באיסוף נתונים ובניית מודל גנטי לחישוב הסיכון למחלה עבור כלל הנשים בישראל.