במחקר זה החוקרים העריכו את הייתכנות והדיוק של זיהוי קדם-ניתוחי של מיקומם של קשריות זקיף (Sentinel Lymph Nodes - SLN) באמצעות הזרקה תוך-עורית של חומר ניגוד סונוגרפי.
עוד בעניין דומה
למחקר פרוספקטיבי זה גוייסו 191 נבדקות עם סרטן שד מוקדם עם קשריות לימפה אקסילריות (Axillary Lymph Nodes - ALN) שליליות ללא עדות קלינית למעורבות מחלה. כל הנבדקות קיבלו הזרקה תוך-עורית של חומר ניגוד מסוג בועיות מזעריות (Microbubble). לאחר זיהוי ומיקום של SLN באמצעות מבדק על-קול עם האדרה של חומר ניגודי (Contrast Enhanced Ultrasound - CEUS), הושתלו סמנים ב-SLN בסיוע על-קול. לאחר מכן, SLN עם סמנים נצבעו וסומנו עם תרחיף של ננו-פחמן בהכוונת על-קול על מנת לסייע במיקום תוך-ניתוחי של SLN. כמו כן, בוצעו ביופסיות של SLN באמצעות האדרה תוך ניתוחית עם מתילן-כחול על מנת לבחון את עקביות שתי השיטות במיקום SLN ובכך יכלו להעריך את היכולת והדיוק של CEUS בזיהוי ומיקום SLN.
בניתוח הנתונים הסופי של המחקר נכללו 179 נבדקות, אשר עברו הזרקה של חומר ניגוד מבוסס בועיות מזעריות אשר הוזרק לתת-עור באזור העטרה של הפטמה. תוצאות המחקר הדגימו כי 201 SLN זוהו, עם מספר חציוני של SLN יחיד לכל מטופלת (SLN בודד: n=157, שני SLN:יn=22). מתוך 201 SLN שזוהו, שיעור ההתאמה בין שתי השיטות עמד על 95.5% (192/201), והערכת העקביות עבור זיהוי SLN בשיטת CEUS ובשיטה המקובלת באמצעות צביעה עם מתילן-כחול היתה מצויינת (ערך קאפא של 0.62, p<0.001).
מסקנת החוקרים הייתה כי נמצאה עקביות חזקה עבור זיהוי והמיקום של SLN בנבדקות עם סרטן שד מוקדם בין בשיטת CEUS ובין בשיטה המקובלת עם צביעה באמצעות מתילן-כחול.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
