יום האישה הבינלאומי

"נשים עדיין צריכות להילחם על מקומן, אבל המאמץ משתלם בסוף"

פרופ' בלה קאופמן, מבכירות האונקולוגיות והרופאות החוקרות בארץ, בריאיון מיוחד לרגל יום האישה הבינלאומי: על שיחת הטלפון ששינתה את הקריירה שלה, הנשים שעוררו בה השראה וההישג שהיא הכי גאה בו

פרופ' בלה קאופמן ז"ל. "שכחה להתייחס לביופסיה בשל עיסוקיה הרבים". צילום: מירי דוידוביץ

במהלך שנת 2000 קיבלה פרופ' בלה קאופמן, אז אונקולוגית בבית החולים שערי צדק בירושלים, שיחת טלפון ששינתה את מהלך חייה: על הקו היה מנהל המרכז הרפואי שיבא, פרופ' מרדכי שני, שהציע לה להקים ב"שיבא" את יחידת השד הראשונה בישראל.

"זו היתה הצעה שאי אפשר לסרב לה", מספרת פרופ' קאופמן, "הזדמנות יוצאת דופן לשלב בין תחום האונקולוגיה שבו בחרתי להתמחות, לבין הרצון לקדם ולהאיץ את המחקר והטיפול בסרטן שד – בעיקר סרטן שד תורשתי".

20 שנה לאחר מכן, פרופ' קאופמן, שנבחרה בשנת 2018 לאחת מ-50 הנשים המשפיעות בישראל בדירוג "פורבס", מחזיקה בשורת הישגים ארוכה. בין השאר, הכשירה דורות של רופאים ורופאות צעירים, טיפלה בעשרות אלפי חולות סרטן שד, הובילה מחקרים קליניים בינלאומיים שבמסגרתם זכו המטופלות לקבל טיפול תרופתי כחמש עד שבע שנים לפני שהוכנסו לסל התרופות; וכתבה פרוטוקול לתרופה ביולוגית, שבסופו של מאבק גדול בהובלתה, נרשמה על ידי ה-FDA כתרופה לטיפול בסרטן השחלה.

"תחום הטיפול והמחקר של סרטן שד עבר דרך ארוכה", היא משחזרת. "כשהגעתי ל'שיבא' הייתי היחידה ביחידה החדשה שהתבקשתי להקים. בהמשך צורפה אליי אחות מתאמת. עם הזמן הרחבנו את שיתוף הפעולה עם הדיסציפלינות הנוספות כמו הדמיה, כירורגיה ופתולוגיה מתוך הבנה בחשיבות מתן מעטפת טיפולית כוללת ורחבה. למעשה, זו היתה ההתחלה לבסיס מודל IPU הקיים כיום ב'שיבא' ומאגד בתוכו צוות רפואי רב מקצועי ומוביל ברמה הלאומית והבינלאומית".

"מהרגע הראשון שבו עסקתי באונקולוגיה, חרה לי מאוד כי יש יותר גברים מנשים העוסקים במקצוע. באחד הכינוסים האונקולוגיים נעמדתי באמצע אחד הדיונים והבעתי מחאה על כך שהפאנל על הבמה היה גברי ברובו"

בראיון לרגל יום האישה הבינלאומי, אומרת פרופ' קאופמן כי על אף ההתקדמות במעמד האישה, נשים עדיין נתקלות בתקרות זכוכית כמעט בכל מקום: "מהרגע הראשון שבו עסקתי באונקולוגיה, חרה לי מאוד כי יש יותר גברים מנשים העוסקים במקצוע. אני זוכרת שבאחד הכינוסים האונקולוגיים נעמדתי באמצע אחד הדיונים והבעתי מחאה על כך שהפאנל על הבמה היה גברי ברובו.

"כיום", היא אומרת, "המצב הרבה יותר טוב, אבל עדיין יש הרבה עבודה בדרך להשגת שוויון מלא בין גברים לנשים בכל תחומי החיים. נשים הן מנהיגות פנטסטיות ויש מקום ליותר נשים בתפקידי מפתח וניהול".

בימים אלה מעבירה פרופ' קאופמן את שרביט הניהול של המכון לאונקולוגיה של השד ב"שיבא" לד"ר עינב נילי גל-ים. "אחד משיאי הקריירה שלי הוא ההכשרה של הדור הבא", היא אומרת, "ד"ר גל-ים היא אחת הרופאות המוכשרות המאיישות כיום את שדרת הניהול ביחידות הסרטן בישראל. גם ד"ר שני פאלוך-שמעון היתה אחת מתלמידותיי וכיום מנהלת היחידה לאונקולוגיה של השד בבית החולים הדסה עין כרם. אני חשה גאווה עצומה בשתיהן, בתלמידות ובתלמידים נוספים שהכשרתי במהלך השנים".

פרופ' קאופמן, 64, נשואה ליוסי, אם לשני ילדים וסבתא לנכדה. לדבריה, אחת מהדמויות הנשיות שהשפיעה עליה יותר מכל היא אמה לאה ז"ל. "היא היתה אחות מחוזית במחוז ירושלים, אישה דומיננטית וחזקה מאוד. גדלתי במשפחה שבה היו הרבה דיונים בנושאי רפואה סביב שולחן האוכל בסופי השבוע. אחותי הלכה בדרכה של אמא והיתה אחות. אח שלי למד רפואה והפך לאונקולוג בכיר וגם אני בחרתי במקצוע האונקולוגיה".

דמות נוספת שעיצבה את דרכה של פרופ' קאופמן כרופאה וחוקרת היא המנהלת הראשונה שלה, פרופ' שושנה בירן ז"ל. "כשהתחלתי את ההתמחות שלי באונקולוגיה בבית החולים הדסה עין כרם, שושנה חלתה בסרטן שד. למרות זאת, המשיכה להגיע לעבודה ככל שיכלה ולטפל במסירות בחולים האונקולוגיים.

"לשושנה היה מוניטין עולמי כמומחית באונקולוגיה, היא מילאה תפקידי מפתח בארגונים שונים שקידמו את המחקר והטיפול בחולים והקדישה חלק לא מבוטל מזמנה למפגשים ולדיונים מעשירים עם סטודנטים. גם שיטת העבודה שלה היתה יוצאת דופן ומרתקת. נהגתי להתלוות אליה כשפגשה מטופלות ולתעד כל מילה שנאמרה בחדר. לימים אף השתמשתי במשפטים שהיא נהגה לומר. שושנה היתה דמות למופת ומודל לחיקוי".

אף כי פרשה מתפקידה כמנהלת המכון לאונקולוגיה של השד ב"שיבא", פרופ' קאופמן ממשיכה בעבודתה, מקדישה את זמנה להדרכה של רופאים צעירים, לעבודה קלינית עם מטופלות ובעיקר להרחבת הקשרים הבינלאומיים שלה עם גופי מחקר לטובת קידום פריצות דרך בטיפול בסרטן שד תורשתי.

"אני מאוד גאה בדרך שעשיתי", מסכמת פרופ' קאופמן, "נשים אמנם עדיין צריכות להילחם על מקומן קצת יותר מגברים, אבל אני יכולה להבטיח להן שבסופו של דבר – המאמץ משתלם".

נושאים קשורים:  פרופ' בלה קאופמן,  חדשות,  יום האישה הבינלאומי,  אונקולוגיה
תגובות
08.03.2021, 11:24

דר קאופמן ראויה לכול הערכה והערצה על המקצועיות והכי על האנושיות בטיפול בנשים חולות סרטן שד הרבה בריאות וכוח בהמשך העשיה .

אנונימי/ת
08.03.2021, 19:07

רופא אינו צריך לקבל פרס על עבודה מקצועית או על פרסומים מדעיים חשובים . אלה חיי הרופא ! . רופא צריך לקבל פרס על תרומתו לחברה , לחינוך , תרומה יוצאת דופן. על התנדבות ולא על מענקי מחקר. רופא בכיר העובר מתל השומר לנהריה , לאילת ומקים שם מערכת בריאות מתקדמת. אין לי ספק כי חתן הפרס הוא בעל השגים ואהוב על חבריו לעבודה . אבל הפרס צריך לעודד ולשבח את הפועלים בצנעה. חברי ועדת הפרס הם מאותו מקום של במקבלים . מה חבל .

אנונימי/ת
08.03.2021, 19:09

רופא אינו צריך לקבל פרס על עבודה מקצועית או על פרסומים מדעיים חשובים . אלה חיי הרופא ! . רופא צריך לקבל פרס על תרומתו לחברה , לחינוך , תרומה יוצאת דופן. על התנדבות ולא על מענקי מחקר. רופא בכיר העובר מתל השומר לנהריה , לאילת ומקים שם מערכת בריאות מתקדמת. אין לי ספק כי חתן הפרס הוא בעל השגים ואהוב על חבריו לעבודה . אבל הפרס צריך לעודד ולשבח את הפועלים בצנעה. חברי ועדת הפרס הם מאותו מקום של במקבלים . מה חבל .