בעבר הוצע כי אבץ יכול לשמש הגנה מפני התפתחות סרטן שד, אך הראיות אינן חד משמעיות. אחת הסיבות היא כי ממצאים אלו ממחקרים קודמים הראו שאבץ משפיע על הסיכון להתפתחות תתי-סוג מסויימים של סרטן שד. מחקר זה הינו הראשון אשר בוחן את השפעת רמות האבץ בהקשר של סיכון להתפתחות תתי-סוג שונים של סרטן שד לפי מאפייני הגידול השונים. בנוסף החוקרים בחנו אם רמות האבץ בסרום משקפות את הצריכה התזונתית של האבץ.
עוד בעניין דומה
המחקר בוצע בשיטת עוקבה מבוססת אוכלוסייה מתוך מחקר Malmö Diet and Cancer Study שהתקיים בין השנים 1991-1996 במאלמו, שוודיה. עד תום תקופת המעקב, בתאריך 31 לדצמבר 2013 זוהו 1,186 מקרים של סרטן שד ולכל מקרה התאימו מקרה ביקורת. יחס סיכויים להתפתחות סרטן שד, ומאפייני גידול מסויימים הוערכו בחלוקה לפי רבעונים על פי רמות האבץ בסרום בבסיס וכמות האבץ אותם צרכו הנבדקים. החוקרים ביצעו תקנון למערפלים אפשריים.
תוצאות המחקר לא הדגימו קשר בין רמות האבץ בסרום או כמות צריכת האבץ לפני האבחון לבין הסיכון להתפתחות סרטן שד. יחס הסיכויים המתוקנן עבור התפתחות סרטן שד ברביע הרביעי של רמות האבץ בסרום עמד על 1.09 (רווח בר-סמך של 95%, 0.85-1.41) בהשוואה לרביע הראשון. יתרה מזאת, לא נמצא שום קשר ברור בין רמות אבץ לבין מאפיין כלשהו של סרטן שד. ערך קאפא של 0.0025 (p=0.022) הדגים קשר חלש בין צריכת האבץ לבין רמות האבץ בסרום.
מסקנת החוקרים הייתה כי אין קשר בין אבץ לבין הסיכון להתפתחות סרטן שד באופן כללי ובין התפתחות סרטן שד עם מאפיינים מסויימים. בנוסף, יש לציין כי רמות אבץ בסרום אינו משקף נאמנה את צריכת האבץ של הנבדקות.
מקור: